אני מתרגשת בשביל כל אותם אנשים שיבואו לחוות את החוויה משנה חיים הזאת וזה קצת מעלה בי חוויות מאותה סדנה,
איך נלחמתי בעצמי לא לוותר, איך שפכתי שם את הלב בפני אנשים זרים לגמרי, איך הורדתי דמעות כמו מים מבלי לעצור,
איך כתבתי את כל מה שיושב על ליבי, בלי פחד ובלי מחסום, איך שכבתי במדיטציה ונתתי למוח שלי לרחף לפי המנגינה,
איך התאהבתי בזריחות בפעם הראשונה ואיך למדתי להסתכל במראה ולאהוב את מה שאני רואה.
כל פעם שאני מספרת על הסדנה אני מנסה להעביר את התחושות את הרגשות באמצעות מילים אבל זה לא כל כך עובד כי רק מי שהיה שם יכול להבין באמת.
ואני שואלת אתכם – לא בא לכם גם?
